מתודולוגיה

על מנת לחקור את הדילמה שלי ולענות על שאלות הנובעות ממנה, בחרתי לחקור מאפיינים של צילומי הלם ובאמצעות הניתוח להסיק באילו סיטואציות הצלם נמצא וכיצד הוא מתמודד איתן.
בנוסף לכך, ארצה לראיין צלמי עיתונות ולשמוע את דעתם לגבי הדילמה - האם הם בעד או בנגד החוק של תקנון האתיקה שמורה לעזוב את המצלמה ולעזור לאדם שנמצא בסכנת חיים, כיצד הם היו נוהגים בסיטואציות מסוימות ומה הם חושבים על ההשפעה של הסיקור והצילום בעידן הנוכחי.
אמצעי נוסף שארצה להיעזר בו על מנת לשמוע דעות נוספות ולגבש עמדה לגבי הדילמה שאותה אני חוקרת הוא סקר דעת קהל, שבאמצעותו אגלה מה הדעה של צרכני התקשורת שבעידן הנוכחי נחשפים כמעט כל יום אל מקרים קשים שמלווים בתמונות מזעזעות.

ניתוח של שבעה תמונות הלם שונות:

בחלק הראשון של שיטת המחקר שלי שסובב סביב ניתוח של תמונות הלם, אוכל לראות האם יש שינוי מסוים בדרך בו הצלמים בוחרים לתעד את האירוע, האם יש הקפדה על כללי האתיקה העיתונאית, האם הם בוחרים לצנזר או לצלם תמונה נוראית שתשאיר את כל מי שמתבונן בה בהלם? (כי "תמונה אחת שווה אלף מילים").
באמצעות ניתוח התמונות אוכל לנסות להסיק מהי נקודת המבט של צלם שמגיע לזירת האירוע ומה הפעולות והאמצעים שבהם הוא יבחר לנקוט - האם הוא ינסה לעזור לאור המצב העגום או שיעדיף קודם להשיג את התמונה החזקה ביותר ולהתבונן במתרחש מהצד?
על מנת לנתח את התמונות אשתמש במושגים של בארת' לניתוח צילום או על פי המודל לניתוח התמונה של ד"ר אריאל פרידמן.
כאשר אנתח את התמונה אוכל להיעזר במושגים הבאים: קונוטציה, דנוטציה, סטודיום (פירוש תרבותי, דומה מאוד למסר הקונוטטיבי) ופונקטום. בנוסף לכל אלו, כאשר אנתח את התמונה על פי המול לניתוח של ד"ר אריאל פרידמן אתייחס למידע חיצוני על התמונה, התייחסות אישית - כלומר, מה התמונה מעבירה לי, לצופה בה ואילו רגשות היא מעוררת ואל הערכת הצילום.

1) התמונה ראשונה: "נשר אורב לפעוטה" של הצלם קווין קרטר.




דנוטציה: מבחינת זווית הצילום התמונה מדגישה את הפעוטה ומבליטה אותה לעומת הנשר שאורב לה ונמצא מאחוריה. מבחינת הקומפוזיציה אם נחלק את התמונה לשלישים ניתן לראות שהנשר והפעוטה הם במרכזו של התצלום.

קונוטציה: המסר העיקרי שהתמונה מעבירה לצופה היא מצוקה וסכנה. לדעתי הצלם קווין קרטר שבחר לתעד את הפעוטה שנמצאת בסכנה מנסה לחשוף אותנו אל הסביבה המסוכנת שבה חיה הפעוטה שגוססת בתמונה. התמונה מעוררת תחושות של ייאוש ומתח ואולי באמצעות המסר החזק שהיא מעבירה היא תוכל לעורר מודעות ולהפעיל לחץ על מנת לקבל עזרה.
ישנה שאלה שעולה מן התמונה והיא האם הצלם שדאג לתעד את התמונה עזר במהירות לפעוטה והציל אותה מהסכנה בה היא נמצאת או שהוא בחר להתבונן מהצד, למלא את תפקידו כצלם בלבד ולא לעזור לפעוטה.

התייחסות אישית: התמונה מעוררת תחושה של דאגה רבה, חוסר אונים ומצוקה ועצב.
האסוציאציה שעולה מן התמונה סובבת בעיקר בין הערך של חיים למוות, עזרה לאחר ודאגה. התמונה מתעדת מצב מאוד קשה שמשקף ומבהיר את הסכנה שבה נמצאת הפעוטה ומיד עולה המחשבה שיש לעזור לה ולהציל אותה.

מידע חיצוני על התמונה:
בשנת 1993 נסע הצלם קווין קרטר לסודאן ושם הוא צילם את התצלום שבו נראית פעוטה הסובלת מרעב קשה זוחלת על האדמה כשמאחוריה אורב נשר.
לאחר שהתמונה פורסמה היא עוררה ביקורת רבה כנגד הצלם קווין קרטר בטענה שהוא העדיף לחכות ולצלם את התמונה הטובה (וכך גם לפעול למען האינטרס האישי שלו) מאשר לעזור לילדה שגססה כנגד עיניו.
לאור המקרה, קווין קרטר קיבל מספר מכתבי שנאה ונזיפות מצד טורים בעיתון שאמרו כי הוא "גרוע כמעט כמו הטורף שבתמונה".
אותה התמונה זיכתה את קווין קרטר בפרס פוליצר אך כמה חודשים ספורים לאחר הזכייה שקע קווין בדיכאון ורגשות אשם ומאוחר יותר התאבד.
מתוך יומנו של קווין קרטר:
"אלוהים היקר, אני נשבע שלעולם לא אשליך אוכל,  לא משנה אם הוא לא טעים, או אם אני מלא ושבע.
אני מתפלל שתשמור ותגן על הילד הקטן הזה, הדרך אותו והרחק אותו מהייסורים והעצב.
אני מתפלל שנהיה יותר רגישים כלפי העולם הסובב אותנו, ולא נהיה עיוורים בגלל האנוכיות שבטבע האדם והאינטרסים הפרטיים שלנו."

2) תמונה מספר שתיים: "ילדת הנפלם", צולם על ידי ניק אוט.



דנוטציה: בין כל האסונות והעשן שבתמונה הצלם מתמקד בילדה שרצה וצורחת, היא זאת שנמצאת במרכז התמונה. מבחינת קומפוזיציה (חילוק של התמונה לשלישים) מצידה הימני והשמאלי של הילדה שבה מתרכזת התמונה ניתן לראות עוד ילדים שנמצאים במצוקה ובורחים מאימת המלחמה. הצלם נמצא יחסית קרוב אל הילדים ונותן הרגשה של קרבה אליהם ואל הסיטואציה הנוראית בה הם נמצאים.

קונוטציה: התמונה מעוררת תחושה של תסכול וחרדה, היא מראה את הנזק העצום שנגרם כתוצאה משימוש בנשק. המסר העיקרי שהצלם מנסה להעביר בתמונה יכול להיות מסר פוליטי שיכול לעזור ולהביא לתודעה עולמית את המצב הקשה בו הילדים בתמונה נמצאים ושיש לעזור להם במהירות האפשרית.




התייחסות אישית: התמונה מעוררת תחושות של חרדה, כעס, תסכול. התמונה מתארת מצב מאוד נוראי שבו ילדה קטנה שנמצאת במצב קשה מאוד ומשקפת את המצוקה והנזק העצום שנגרם כתוצאה מהנשק ההרסני.


מידע חיצוני על התמונה:

התצלום המפורסם של פאן טי קים פוק הידועה גם בשם "ילדת הנפלם" צולם במהלך מלחמת וייטנאם על ידי הצלם ניק אוט שלאחר מכן גם זכה בפרס פוליצר על אותו התצלום.
בתמונה נראית קים פוק (שבזמן המלחמה הייתה בת 9 בלבד) רצה עירומה לאחר שנפצעה ונכוותה באופן חמור ביותר ממתקפת הפצצות של כוחות צבא דרום וייטנאם.
התמונה הפכה לסמל זוועות המלחמה בוייטנאם ויש הסבורים שאותה התמונה המזעזעת והאייקונית עזרה ללחץ הציבורי בארה"ב כנגד המלחמה.
הצלם עזר לקים  ולשאר המצולמים בתמונה להגיע לבית חולים בסייגון, וכך למרות שהיא סבלה מכוויות חמורות בשליש מגופה, חייה ניצלו. אוט נשאר לצידה במשך החלמתה, ובין השניים נוצר קשר מיוחד, שנשאר עד היום (קים אף קוראת לו "דוד אוט"). במלאות 40 שנים לתמונה, אוט נזכר באותו היום הנוראי, כשראה את הילדה העירומה רצה לעברו: "פשוט המשכתי לצלם ולצלם תמונות של הילדה הזאת רצה. כשהיא עברה לידי ראיתי שיש לה כוויות קשות. אמרתי לעצמי 'אלוהים, אני לא רוצה לצלם יותר'. היא צרחה בהיסטריה 'אני מתה, אני מתה' ו-'תביאו לי מים! אני צריכה מים!' וזה שבר את ליבי. רק רציתי לעזור לה".



3) תמונה מספר שלוש: אומרייה סאנצ'ס, צולם על ידי פרנק פורנייה (1985).



דנוטציה: הדמות של הילדה הקטנה היא הדמות המרכזית בתמונה. באמצעות זווית הצילום שבה בחר הצלם הוא מצליח להדגיש ולגרום לילדה בתמונה לבלוט ולתת הרגשה שהיא בוהה בצופים בחזרה.

קונוטציה: התמונה מעבירה תחושה מצמררת בשל המבט החודר של הילדה שבמרכז התמונה. נראה כי המסר שהצלם מנסה לשקף בתמונה הוא את המציאות הקשה שבה היא חיה.
התייחסות אישית: התמונה מעלה בעיקר תחושה של מתח עקב האופן בו הצלם בחר להציג את אומרייה סאנצ'ס, שנאבקת על חייה באותו הרגע שבה צולמה התמונה. האווירה שעולה מן התמונה לא נעימה.
מידע חיצוני על התמונה:
אומיירה סאנצ'ס שצולמה בתמונה הייתה נערה קולומביאנית שנהרגה בעקבות התפרצות של הר הגעש ב-1985 כאשר הייתה בת 13.
התמונה המפורסמת של אומיירה שתועדה רגעים ספורים לפני מותה, צולמה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה.
אומיירה הייתה לכודה במשך שלושה ימים מתחת לביתה שהתמוטט כתוצאה מהתפרצות של הר הגעש ולמקום באו עשרות עיתונאים וצוותי חילוץ שתיעדו את המאבק של אומיירה על חייה בשלושת הימים הללו.
התצלום של אומיירה שצולם על ידי פרנק פורנייה בלט ביותר ופורסם בחדשות ברחבי העולם. מאוחר יותר התמונה זכתה בתמונת העיתונות של השנה (World Press Photo) לשנת 1986.
אל הצלם פרנק פורנייה הופנו ביקורות שליליות רבות שטענו כי עליו היה לפעול ולנסות להציל את הילדה במקום לעמוד ולתעד את המוות שלה.
לאחר פרסום התמונה רבים כינו אותו "נשר" מכיוון שארב לאומרייה וצפה בה בעודה גוססת ללא לעשות דבר מלבד לעמוד ולתעד.
בתגובה לכך הצלם פרנק פורנייה טען שהיה לו חשוב לספר את הסיפור של אומיירה סאנצ'ס ולחשוף באמצעותו את חוסר האחריות וחוסר האומץ של מנהיגי המדינה. הוא האמין כי פרסום התמונה תרם מאוד בגיוס הכספים והעלאת המודעות ברחבי העולם.


4) תמונה מספר ארבע: "Refugees" ("פליטים"), אלכס קונרדי.

דנוטציה: הצלם שיחק עם זווית הצילום, הצילום נעשה מגובה העיניים של הפליטים ומעביר מסר ברור לגבי הסביבה שבה הם חיים והקשיים עימם הם נאצלים להתמודד. הצלם בחר להשתמש בצבעים של שחור ולבן ולהדגיש את הפשטות שבה הפליטים חיים.

קונוטציה: התמונה מעבירה מסר מאוד חשוב ומספרת סיפור חזק שמתעד את החיים של הפליטים, היא מעוררת תחושה של דאגה ורצון לעזור ולתת על מנת למנוע ממצב שבו ילדים קטנים ומבוגרים יחיו בתנאים קשים ביותר.

התייחסות אישית: התמונה משקפת בעיקר את המצוקה והסבל של הפליטים, המסר שהיא מעבירה מאוד רציני וסדרת התמונות אליה היא שייכת מעבירה אלפי רגשות וסיפור חיים שלם שיכול לעזור ולעורר את המודעות למצוקה של הפליטים.

מידע חיצוני על התמונה:
התמונה צולמה על ידי צלם מקצועי בשם אלכסנדר קונרדי והיא לקוחה מתוך סדרת תמונות בשם "Refugees", פליטים, שמטרתה העיקרית להעביר סיפור שלם שמשקף את תחושות המצוקה של הפליטים בדרום אפריקה ותחושה של זעזוע אצל הצופים.
5) תמונה מספר חמש: איי.פי, עדות מקומית, (2008): 

דנוטוציה: מבחינת הקומפוזיציה של התמונה - כאשר מחלקים את התמונה לשלישים, הנער שבורח מן האש נמצא במרכז התמונה.
קונוטציה: הצלם מנסה להעביר דרך התמונה מסר פוליטי שקשור למלחמה. התמונה מעוררת תחושה של מתח וניתן לראות שהאדם שצולם בה נמצא בסכנה.
התצלום הוא הדרך של צלם העיתונות להביע את דעתו לגבי הצד השני במלחמה והדרך שלו לשקף השימוש בכוח רב כנגד בן אדם אחד.
התייחסות אישית: מן התמונה נשקפת בעיקר סכנה, הסיטואציה שבה נמצא הנער שבורח לא נראית נעימה והיא יוצרת תחושת חרדה אצל הצופה שלא יודע את הסיפור האמיתי שמאחורי התמונה, מי הנער שמצולם ומה קרה בתמונה.

מידע חיצוני על התמונה: בתמונה נראה נער פלסטיני נמלט מהשפעת רימוני גז מדמיע שנורו במטרה לפזר הפגנה נגד הגדר בבלעין. (יוני 2008).
6) תמונה מספר שש: "הימים השחורים של אוקראינה" נלקח מתוך תערוכת תמונות העיתונות העולמית - World press photo, צולם על ידי ולרי מלינקוב.

דנוטציה: האזרחים שנמלטים נמצאים במרכז התמונה כשמאחוריהם נראה האסון הגדול של האש שמתפשטת והורסת את הבית שלהם. יש ניגוד בין הצבעים הקרים של התמונה לבין הצבע הבולט והחזק של האש מאחורה ששובר את הצבע הקר בתמונה. הצלם הצליח לתפוס את האישה בעודה בורחת מהר מהלהבות וליצור תחושה של מתח בתמונה - מה יקרה לה בהמשך? מה עם האיש שנמצא לידה?
נקודת המבט בתמונה היא מגובה עיניו של הצלם ומצליחה להראות לנו את ההשפעה של הלהבות על הזוג שבורח (תפיסה של הבעת הפנים של האישה בתמונה) ואת ההרס שהשאירה הלהבה שמתפשטת מאחורה ועלולה עוד להמשיך להשאיר.
קונוטציה: התחושה שעולה מן התמונה היא תחושה של מתח, סכנה ואי נעימות. התמונה גורמת לנו לתהות מדוע הצלם שעומד מאחורי המצלמה ומתעד את הזוג בתמונה שבורח לא ממהר להשיג עזרה (מכיוון שבתמונה נראה כי אין שום בן אדם בסביבה מלבד לצלם ולזוג שנמלט מהלהבות).

התייחסות אישית: התמונה מעוררת רגשות של חרדה, תחושת חוסר אונים ומצוקה ומתח. על הצלם למהר ולהושיט עזרה לאזרחים שנמלטים מן האש ולא רק להתבונן מן הצד.

מידע חיצוני על התמונה: בתמונה נראים אזרחים שבורחים מביתם שעולה באש כתוצאה מהתקפה אווירית.
שני האזרחים בתמונה שבורחים מהאש נחשבים על ידי הרשויות כ"מורדים" שמתנגדים לשלטון. באוגוסט 2014 התקבלה הוראה לפשוט על בתי המורדים ולנקוט באמצעים אלימים.
7) תמונה מספר שבע: רעידת האדמה בטורקיה, 1999 (צילום -AP):

דנוטציה: מבחינת הקומפוזיציה, התמונה מחולקת לשלושה שלישים ומנסה לשקף לנו את נקודת המבט של האיש שעומד במרכזה (עם הגב אל הצופים). התמונה בעלת צבעים חמים אף על פי שהיא מראה לנו את ההריסות הרבות שנשארו כתוצאה מרעידת האדמה.
באמצעות זווית הצילום והמיקום בו עומד הצלם (ובמיוחד ההקפאה / תפיסת הרגע של האיש שמפנה אלינו את גבו ומרים ידיים תוך כדי שהוא מתבונן בהריסות שמסביבו בייאוש) משקפים ומצליחים להעביר את המסר של התמונה ולעורר מודעות.

קונוטציה: כמו כל תמונת הלם מטרת התמונה היא לזעזע את הצופים והיא מצליחה לעשות זאת בכך שהיא מספרת סיפור שלם על רעידת אדמה ומעבירה בנו תחושות של מתח וזעזוע שנוצרים בעקבות ההרס וכל זאת ללא לחשוף שמות או תמונות קשות מדי של אנשים פצועים. כאשר אנו רואים תמונה כזאת אנו מבינים שמיד צריך להושיט יד ולעזור לחלץ כמה שיותר אנשים מן האסון.

התייחסות אישית: התמונה מעבירה מסר של קריאה לעזרה, האנשים בתמונה במצוקה ובטח מחפשים בין כל ההריסות את הקרובים שלהם ואת הרכוש שנהרס כתוצאה מרעידת האדמה. קשה להתעלם מעצמתה של התמונה שאני מאוד מקווה שעוררה סערה בתקשורת לאחר פרסומה. התמונה מעבירה רגשות של חרדה ומתח וברגעים אלו הצלם בטוח נאלץ להתמודד עם מראות קשים ולהחליט האם להושיט את ידו או לשמור על קור רוח ולהמשיך לתעד ולספר סיפור שלם.

הסיפור מאחורי התמונה:
התמונה צולמה בהריסות שנגרמו עקב רעידת אדמה חזקה שהתרחשה בטורקיה בשנת 1999.
בין הנפגעים ברעידת האדמה נמצאו גם ישראלים ואל זירת האירוע נשלח הצלם שלומי אדלר מטעם ערוץ 1 במטרה לסקר את האירוע.
לאחר סיקור האירוע העיד הצלם שלומי אדלר שעלתה שבזמן שנשלח לסקר את האירוע עלתה בו המחשבה - האם להמשיך ולהישאר בתפקיד הצלם או לעזור לחלץ כמה שיותר מהר עוד אנשים ובכך למנוע מוות נוסף?
אמנם לא ידוע מה שמו של הצלם שתיעד את התמונה שבחרתי לנתח ולהציג כתמונת הלם אך גם הוא כמו רוב הצלמים שהגיעו לסקר את זירת האירוע נתקל באסון שנגרם עקב הרעידה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה