על מנת להעביר מסרים דרך העיתונות יש צורך בקבלת תשומת הלב של הקורא. הקורא צריך לבחור להשתתף בתהליך, לקרוא את הכתבה.
האמצעי היעיל ביותר למשוך את תשומת ליבו של הקורא הוא ה"תצלום העיתונאי". מחקרים רבים מגלים שהתצלום מעורר את החושים של הקורא ומעלה את הסיכוי שהוא ימשיך ויקרא את תוכן הכתבה ומכאן נובע תפקידו של הצילום העיתונאי כחלק נכבד בעולם התקשורת והעיתונות ונחשב לאמצעי חזק יותר מאשר כותרות.
כוחו של הצילום העיתונאי הפך לערך מאוד חשוב ובעל השפעה, הדבר בא לידי ביטוי במקרים שונים שקרו במהלך ההיסטוריה וגם במהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל.
דוגמה מעולה לכך היא פרשת קו 300 (ידועה גם בתור פרשת השב"כ) שבה היה מעורב צלם העיתונות המפורסם אלכס ליבק. באפריל 1984 השתלטו ארבעה נערים פלסטינים על אוטובוס קו 300 של "אגד", זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום כוחות צה"ל ומשטרת ישראל שהצליחו לעצור את האוטובוס.
שניים מהמחבלים שחטפו את האוטובוס נהרגו והשניים האחרים נשארו בחיים והוחזקו בשבי אך מאוחר יותר ראש השב"כ הורה להרוג את שני המחבלים שנותרו בחיים.
לציבור פורסמה ידיעה כי שניים מהחוטפים נהרגו במקום ושניים נתפסו בעודם בחיים אך נהרגו בעקבות אירוע החילוץ.
כעבור ארבעה ימים מאז התקרית של פרשת קו 300, פורסם התצלום הידוע של צלם העיתונות אלכס ליבק שנכח בזמן האירוע ובתצלום נראה אחד מן החוטפים הפלסטינים מוחזק חי ונמצא בהכרה מלאה לאחר שירד מהאוטובוס.
פרשת קו 300 היא רק דוגמה אחת מתוך אלפי דוגמאות שמשקפות את כוחו הרב של הצילום העיתונאי והשפעתו ככלי תקשורת עוצמתי על סדר היום.
עם הזמן חשיבותו של הצילום העיתונאי תפס תאוצה וכיום הוא מהווה חלק חשוב ועלול להשפיע על סדר היום שלנו ועל התקשורת כולה וכל זאת בתנאי שהתמונה מספיק חזקה ומעבירה סיפור שלם - "תמונה אחת טובה יותר מאלף מלים."
אנחנו, הנמענים, לא מפסיקים לקבל מסרים שונים מכלי התקשורת (שבעידן הנוכחי נמצאים בכל מקום אפשרי) ולתת להם להשפיע עלינו בלי להבין מאיפה כל דבר באמת נובע ומה מתרחש מאחורי הקלעים של עולם התקשורת ובמיוחד בעולם של הצלמים העיתונאים שמצליחים לספק לנו ולהעביר מסרים שונים וסיפורים שונים בכל יום.
כאשר הצלם העיתונאי מגיע לסקר את זירת האירוע הוא נתקל בקשיים שונים, למשל - ההתמודדות עם כמות ההרס בזירת האירוע, המהירות שבה עליו להגיב לכל מה שמתרחש מסביבו, הניסיון לתעד את הסיפור בצורה חזקה והטובה ביותר, הצורה שבה הוא יבחר לדווח ולסקר את האירוע מבלי לפגוע בשמו הטוב של המצולם או במשפחתו ועוד.
מבין כל הקשיים הללו עולה קושי חשוב מאוד והוא האתיקה של הצלם העיתונאי, הקונפליקט המתמשך והידוע בין לעזור לבן אדם שנמצא במצוקה כפי שמצופה מכל אדם לעשות לבין להמשיך בתפקידו של הצלם העיתונאי ולספק לנו, הנמענים שצופים ומקבלים את המסר, את הסיפור הכי טוב שאפשר ובכך לעורר אצלנו מחשבה או מודעות לכל מה שמתרחש סביבנו.
ולכן, הדילמה שארצה לחקור בעבודת הגמר שלי עוסקת בקונפליקט המתמשך בין תפקידו של הצלם כצלם שבא לתעד את הרגע המושלם ולתפוס את התמונה הטובה ביותר לבין חבותו כבן אדם ותפקידו לעזור בעת צרה.
הדילמה שלי היא - עד כמה רחוק מוכן ללכת הצלם על מנת להצליח להשיג את התמונה הטובה ביותר?
בעבודתי הייתי רוצה לחקור ולהבין באילו ערכים הצלם נאבק בעת עבודתו, עם מה הוא נאלץ להתמודד בזירות של פיגועים או סיטואציות מורכבות ביותר ומה בעצם עומד מאחורי כל תמונה שנלקחה בזמן אירועים מורכבים ביותר.
מאחר והצילום הוא כלי חשוב בעולם התקשורת וחשיבותו התעצמה עוד יותר בעידן הנוכחי, הייתי רוצה לפנות לתחום של צילום הלם ולחקור את התמונות החזקות והמעניינות ביותר ולהבין מה עומד מאחוריהם.
"את ייחודו המובהק של הצילום, כמו גם את מרכזיותו, חשיבותו ועצמתו, ממצה האמרה הרווחת והמוכרת על אודותיו – צילום טוב שווה אלף מלים. יותר מזה, צילום טוב מייתר כל צורך במלים. הוא מדבר בעד עצמו, בשבח מושאו ובתועלתו (בעיקר כאשר מדובר בצילום פרסומי לצורך שיווקי). הצילום חושף את מושאו לעיני המתבוננים באופן בלתי אמצעי." (תפקידו של הצילום בתקשורת החזותית המודרנית, מכון מגיד).
בכל שנה נערכת תחרות עולמית של צילומי העיתונות החזקים והטובים ביותר, תחת השם World press photo. בישראל ישנה תערוכה מקבילה שמצטרפת למיצגי הWorld press photo תחת השם "עדות מקומית".
בעיניי התערוכה מאוד מרשימה והתמונות שבה מאוד חזקות ובעלות מסר חשוב וניתן לראות כיצד תמונה אחת יכולה להעביר לנו סיפור שלם וכמה חשיבות יש בתיעוד של אותו הרגע.
עולם הצילום תופס חלק חשוב בתקשורת ונותן לעיתונאים להתבטא ולהעביר סיפור שלם בצורה נוספת וכמו שנאמר במאמר שציטטתי - צילום טוב מייתר כל צורך במילים. הצלם יעשה הכל על מנת להשיג לקהל את התמונה הטובה ביותר ולהביא לצופים בבית תקריות משמעותיות ולתעד אירועים ובאמצעות תמונה אחת ניתן להעביר מסר עצמתי ביותר ולתת לתמונה לספר מה התרחש באותו הרגע.
במהלך העבודה ארצה לנסות לחקור ולענות על שאלות הנוגעות לדילמה שבין חובתו של הצלם כצלם לבין חובתו המוסרית לעזור לבן אדם במצוקה וכמו שציינתי מקודם - הייתי רוצה לדעת עד כמה הצלם מוכן להקריב מעצמו כאשר הוא מגיע לזירת האירוע, מה הוא מוכן להקריב בשביל התמונה, האם אפשר בכלל לקבוע בשביל בן אדם איזה תפקיד הוא צריך למלא, כיצד תקנון האתיקה של העיתונאים מתייחס לנושא הזה ואם הוא בכלל מתייחס לנושא הזה.
בנוסף לכל אלו הייתי רוצה להרחיב בנושא שסובב בין הצילום לבין הדילמות המוסריות ולדעת - מי בכלל קובע את כללי המוסר? כיצד נתפסת בעיניהם של אנשים הזכות לחיים, ביטחון ושלמות הגוף? האם הכללים האלו נכונים לכל אדם ובכל סיטואציה?
על מנת למצוא תשובות לשאלות הנוספות והרבות שעולות מן הדילמה שלי וסובבות את הנושא של הערך המוסרי וחובתו של האדם להציל את חיי האחר לבין תפקידו של הצלם והשפעתו על התקשורת אחפש מקרים שבהם הדילמה שאותה אני חוקרת לקחה חלק גדול בהחלטתו של הצלם, אחקור על חובתו של האדם ואנסה למצוא כמה שיותר תשובות סביב הדילמה וסביב עולם צילום ההלם והשפעתו בתקשורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה