נספחים

"קונוטציה/ דנוטציה", לקוח מתוך "אנציקלופדיה של רעיונות":

הגדרת המושג קונוטציה והמושג דנוטציה, שני מושגים המתקשרים לעולם הצילום מפני שהם עוזרים לנו לנתח ולהבין את משמעות התמונה.

•"צילום, טוען בארת, הפשטות האנלוגית יכולה להפוך למיתולוגית, שכן דווקא משום שהצילום הוא העתק מדויק של המציאות יש בכוחו להסוות את המסרים שברצונו להטמיע בציבור. המעמד האובייקטיבי לכאורה של הצילום מוביל גם לפרדוקס אתי, שכן היעדר הקוד מחזק את יכולתו של הצילום להתחזות לאמין, לטבעי, לאובייקטיבי. ההתחזות מסווה את מידת ההשקעה וההתערבות בצילום ומקשה על הניצבים מולו לפתח דרכי התגוננות מפני המסרים האידאולוגיים והתרבותיים המסתננים לתוכו."

מתקשר לכך שבאמצעות הצילום ובמיוחד צילום ההלם הצלם יכול להביע את עמדתו ולשקף את המציאות ויותר מזה, בתמונות ישנם מסרים שכל אחד מנתח את משמעותם באופן שונה מלבד הקונוטציה שמציגה את התמונה כפי שהיא.

באמצעות צילום של רגע מסוים הצלם יכול להעביר את המסר שהוא רוצה וכל מי שצופה בתמונה לא יוכל להתחמק מן המסר שעובר דרכה.

"מבט – נקודת מבט", לקוח מתוך "אנציקלופדיה של רעיונות":

הגדרת המושג נקודת מבט - מהי נקודת המבט בצילום וכיצד הצלם יכול להעביר לנו דרכה את המציאות.

•"הטכניקה שבה מדווחים הארועים מנקודת ראותה של דמות מרכזית – המספר (Narrator). נקודת התצפית עוסקת אפוא ביחס בין המספר לבין העולם המיוצג על-ידו. המספר נתפס כאחראי לסידור מחדש, לייצוג לשוני נוסף של מה שכבר התרחש קודם לכן או לפחות נתפס ככזה" (באמצעות האשלייה המימטית) (Miller, 1991; Booth, 1961; Genette, 1982).

עזר לניתוח התמונות - רולאן בארת: המסר הצילומי:

מה שמבדיל את הצילום מכל מדיום משעתק אחר, כמו רישום ציור קולנוע או תיאטרון, הוא היחס הייחודי אצלו בין שתי רמות של מסר:

הרמה הדנוטטיבית שהיא האנלוגון עצמו המותאם באופן מושלם למציאות.

הרמה הקונוטטיבית שהיא משמעות שניה המעידה שנעשה תהליך עיבוד אשר סימניו, בין אם אסתטיים ובין אם אידיאולוגיים, מתייחסים לתרבות מסוימת של החברה קולטת המסר.

ניתוח על פי המושגים דנוטציה- ברמה הטכנית, הקרה (קומפוזיציה, צבעים, זווית צילום, נקודת מבט, גובה וכו') וקונוטציה- מעבר למה שאנחנו רואים בתמונה (רגשות, מסר, מה אני מרגישה כאשר אני מתבוננת בתמונה וכו').

קומפוזיציה, אאוריקה: 

קוֹמְפּוֹזִיצְיָה (Composition) היא סידור וארגון של מרכיבי היצירה בחלל, בסדר מסוים או על פני מצע, כדי ליצור חוויה מועדפת בידי האמן. 
במילים פשוטות, בקומפוזיציה האמן בונה את התמונה, מחליטים על צורתה, מה יהיה בתוכה ומה יישאר בחוץ, איך לנצל את המרחב בצורה נכונה וכדומה. הקומפוזיציה משמשת אותנו בכדי ליצור את התמונה שהעין הכי תאהב ותהנה לראות. 
ההגדרה המקצועית של הקומפוזיציה מדברת על תוצר היחסים בין אובייקט (עצם) לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין העצמים השונים ביצירה. 
קומפוזיציה משמשת בכל אמנות. בדרך כלל מתרכזים בה באמנות חזותית אך הקומפוזיציה היא מרכיב בסיסי וחשוב ביותר גם במוסיקה, במחול ובאמנויות במה אחרות. 
הפירוש של "קומפוזיציה" הוא מיקום-יחד, איך למקם דברים ביחד. 

על צילום מתוך אדם נשך כלב, ספרו של משה יהלום:

הגדרה של מוסר ושיפוט מוסרי

מוסר (Morality) הינו מערכת של עקרונות ואידיאלים בה אנשים משתמשים כמורה דרך מחייב על מנת לבצע שיפוט הערכתי (טוב לעומת רע) של פעולות ואופי של אדם. למרות שמה שנחשב מוסרי משתנה עם הזמן והתרבות, יש הסכמה לגבי מספר מאפייני פעולה הנחשבים נכונים או שגויים מבחינה מוסרית:

1. מוסריות מצריכה מחויבות (Obligation) – תחושה שיש למלא אחר החוק.
2. עקרונות המוסר הינם כוללניים (Inclusive) – הם תקפים לגבי כל בני האדם ובאופן אידיאלי לגבי כל ההקשרים. עם זאת, לא כולם רואים בעקרון זה כמחייב את כולם באופן אוניברסלי – יש שטוענים שחלק מהעקרונות הינם כוללניים רק לגבי "האומה שלנו", "הדת שלנו" וכו'.
3. עקרונות מוסריים כוללים סנקציות – עונשים להפרות של העקרונות ושבחים לקיום העקרונות